נשלח אליי במייל. האמת קצת מעליב ואולי קצת "מתמסכן" אבל יש בו גם מן האמת, אז החלטתי לפרסם.
(אינני יודעת מי הכותב ולכן אין קרדיט)
רצויה, אך לא הכרחית,לפי הנדרש בתפקיד:תעודת בגרות בינונית,קצת היסטוריה יהודית,הבעה בכתב ברמה יסודית,פסיכומטרי סביר עם תוצאות שנעות בין שלוש לארבע מאות.פסיכולוגיה בגרוש ותורה,זה כל הנחוץ למישרה.
דרישות התפקיד: ללמד בכיתה, זה ברור,כעשר דקות כל שיעור.(ע"פ הלמ"ס בכיתה ממוצעת שאר הזמן מתבזבז על משמעת).יכולת לצעוק בקול רם בין אלט נמוך לסופראן. לא לשמוע את כל הדברים שתלמידים צועקים ואומרים. לא להגיב לאיומים וקללות מהורים זועמים וחסרי גבולות. לראות בו זמנית ולשלוט על שלוש מאות וששים מעלות. נדרשים יחסי אנוש מעולים, עמידות גבוהה בפני תעלולים. תחושת בטן עם חוש שישי להבחין הורי מי מתגרשים (ע"פ הלמ"ס זה קורה לפחות בשליש מבין כל המשפחות) ולא להיות עמם כה נוקשה, כי הם עוברים תקופה די קשה.
לשים לב לַהתפתחות המינית להתריע על התנהגות אובדנית, (שלא תמשוך התקשורת כתף צדקנית:"הכיצד לא הבחנת, לא שמעת, לא ראית?") יש להרגיע כל היפראקטיב לצרות של רבים להקשיב, על כל שאלה להשיב בסבלנות, בקול רך ואדיב.
לחפש סיגריות כל הימים לאתר עיניים טרוטות מסמים, (אצל עשירית מבני הנוער עתה כלומר שלושה ארבעה בכיתה). לחייך בהבנה ובאופן תמידי מול כל תופעה של ADHD. להתמצא בבעיות של קשב וריכוז, להקדיש תשומת לב במאה אחוזוכל הזמן, לכל תלמיד ותלמיד כי כל אחד מיוחד, ייחודי ויחיד. והיום – לאור השתנות הזמנים: לזהות בלי כל קושי סוגי סכיניםולהִתמחות בקרב פנים אל פנים.
דרושה גם יכולת מוכחת לדבר עם הורים בנחת, ותמיד בגובה העיניים (זה צו האופנה בינתיים). לחשב ציונים, להקליד במהירות (לא לצפות לעזרה במזכירות).
להיות ידענית ובקיאה בחבישת פצע או יד נקועה, לטפל בחום, צמרמורת, שיעול, כאב בטן, פריחה או שלשול. לזהות דמעה לא אמיתית
במיומנות לאבחן אפנדיציט. (אחות בבי"ס –דבר מיותר משרד האוצר מזמן כבר אמר).
לזכור שהתפקיד הוא ייעוד ומופת לשמש מגשר, מפשר ושופט,לרתק תלמיד מצטיין, להדריך ילד חלש, בחפץ לב תמיד לעזור לתלמיד העולה החדש. להיות פסיכולוג לילדים מפריעים ויועץ מדופלם לחיי נישואים. להשתתף בישיבות מאד חשובות, טיולים ללַוות,לארגן מסיבות, ואם זה עוד לא הכל אז כמו כלב גישוש לחפש אלכוהול.
להכין ולבדוק עבודות ובחינות לעיתים עד השעות הקטנות,בבית לבשל, לכבס, להאכיל ת'ילדה, ולהיות כל העת עם הראש בעבודה.
לרוץ להשתלמויות שמארגנים למורים בתחומי המקצוע ובנושאים אחרים מטעם משרד החינוך חדשות לבקרים.בקיצור: לחבר ת'עבודה לווריד ולהשאיר אותה שם לתמיד.
תנאי העבודה: חדרי כיתה ישנים וצרים, תא קטן בחדר המורים, כוס תה פושר בהפסקה ושיחה חטופה בת דקה. ריצה אינסופית, עמידה ממושכת, עבודה מלחיצה, תובענית, מפרכת. ולפי הרפורמה של "אופק חדש"כל יום שמונה שעות כאלה ממש.
שכר: פחות מהמינימום (נתוני הלמ"ס) וזה לא אישי או סותר,כי עם כל ה"חוֹפָשִים", לא מגיע לך יותר !
היי אורטל,
הזדהיתי מאד עם דברייך,
השנה היא לי השנה הראשונה כמורה ומחנכת בבית ספר יסודי באחד המושבים במרכז הארץ.
הדרישות ממורה הן אכן בלתי סבירות, אך לצערי התגמול הכספי אינו הולם…
אבל יחד עם כל זה אני מאושרת, זאת העבודה הכי פחות רווחית שעשיתי בחיי, אך המספקת ביותר!
אשקר אם אגיד שאני נהנית מכל רגע, אך אני מגיעה מאושרת לעבודה וחשה סיפוק אדיר מילד שמתקדם, מילדה שסומכת עלי, משיחה טובה מלב אל לב הם הורה/ילד או יחד.כל הצלחה של ילד היא גם הצלחה שלי, וניסיון כושל הוא גם כזה עבורי.
מבטיחה לעקוב אחר הבלוג שלך עד כמה שהזמן יאפשר.
להתראות ליאת.
ליאת,זה כנראה לא היה מכוון אליך אלא למורים שחיים במערכת הזו עשרות שנים..גם אני הייתי מרוצה ומאושרת ומספוקת בשנים הראשונות ואז באה הנפילה וההכרה שאני לא פחות ממנוצלת,אני עדיין מורה כ10 שנים לפני הפנסיה,לא עשיתי הסבה בזמן ולחן מבחינתי אני עדיין מורה ומורה טובה,קשה,לא קל ומשנה לשנה יותר קשה אבל זה מה יש..אל תצפי שהתנאים ישתנו,נכון,יש בתי ספר בהם יש פינות עבודה ויהיו עוד כאלה אבל ברוב אין תנאים סבירים לעבודה
מספוקת=מסופקת
לחן=לכן
מצטערת..עייפה ולכן הקלדתי עם שגיאות..